תמר קאר השכרת רכב בע"מ נ' אבו ראס ואח'

פסק דין

בפני תביעת התובעת, שהיתה במועדים הרלבנטיים לתביעה הבעלים של רכב מסוג סובארו, מ.ר. 7872964 (להלן: "הרכב השכור"), בגין נזקים שנגרמו לה כתוצאה מפגיעה ברכב השכור במהלך תאונה שארעה ביום 25.12.09 בכביש המוביל מצומת ציפורי לכפר עילוט.

התביעה, שהועמדה על סך של 48,722 ₪, הופנתה כנגד הנתבע 1 שנהג ברכב טנדר איסוזו, מ.ר. 8699551 (להלן: "הטנדר"), שהיה בבעלות הנתבע 2 והשימוש בו מבוטח על ידי הנתבעת 3 (להלן, ביחד: "הנתבעים" וכן "הנתבע" בהתאמה), וכן כנגד נתבעת 4 שהיתה מבטחת של הרכב השכור במועד הרלבנטי בביטוח מקיף (להלן: "המבטחת") ביחס לכל נזק שלא יכוסה על ידי הנתבעים.

התאונה נשוא התביעה, שאין מחלוקת באשר להתרחשותה ומעורבות הרכבים בה, ארעה בעת שהרכב השכור, שהיה נהוג על ידי מר אמג'ד אבו ריא (להלן: "אמג'ד"), נסע מכיוון צומת ציפורי לכפר עילוט, בכביש שבו מסלול נסיעה לכל כיוון. באותה העת הגיע מהכיוון הנגדי רכב סובארו אחר (להלן: "הסובארו") שעצר במסלול נסיעתו וביקש לפנות שמאלה, תוך חצית מסלול נסיעת הרכב השכור, אל שביל עפר המצוי בחורשה מצד שמאל של הכביש.

אחריו הגיע מאותו כיוון נסיעה, דהיינו היציאה מכפר עילוט, הטנדר כשהוא נהוג על ידי הנתבע.

אין מחלוקת בין הצדדים כי הטנדר והסובארו התנגשו (כאשר הפגיעה בטנדר הינה בפינה השמאלית קדמית), וכי כתוצאה מאותה התנגשות, נהדף הסובארו ופגע ברכב השכור וגרם לו את הנזק נשוא התביעה. אלא שבעוד שעדי התובעת טוענים כי רכב הסובארו עצר במסלול נסיעתו במטרה לפנות שמאלה ואז פגע בו הטנדר שהגיע מאחוריו והדפו אל הרכב השכור, טוען הנתבע כי רכב הסובארו נסע במפתיע לאחור ובשל כך התנגש בטנדר ונהדף בעוצמה אל הרכב השכור.

בדיעבד התברר כי הסובארו היה רכב גנוב וזהות הנהג בה (אשר נמלט מהמקום) לא ידועה למי מהצדדים וגם לא למשטרה שחקרה בענין.

אם כן, המחלוקת בין הצדדים הינה בשאלות:

א. האם הנתבע אחראי להתרחשות התאונה ולנזקי התובעת כתוצאה ממנה או שמא, כטענת הנתבעים יש להטיל על הנהג בסובארו את מלוא האחריות לנזקי התובעת ויש בנהיגת נהג הסובארו כדי לנתק כל קשר סיבתי בין התרשלות הנתבע, ככל שהיתה, לבין נזק התובעת?

שכן, אין מחלוקת כי גם באם הנתבע אחראי חלקית להתרחשות התאונה, ויש לייחס לנהג בסובארו חלק מהאחריות, עדיין ניתן לחייב את הנתבעים במלוא נזקי התובעת, גם בהעדר מידע אודות זהות הנהג בסובארו.

ב. באם יש להטיל אחריות על הנתבע - האם יש מקום לייחס רשלנות תורמת לאמג'ד?

שמעתי בפני את עדויות אמג'ד, אשתו שהיתה איתו ברכב השכור, ואת עדות הנתבע. כל שלושת העדים שרטטו שרטוט המתאר את ארוע התאונה, וכן הוצגו בפני תמונות הכביש. כמו כן הוצגו בפני הודעות שמסרו הנהגים למבטחות, וכן הודעות שנמסרו במשטרה.

לאחר שמיעת העדויות בפני ועיון במלוא המסמכים שהוצגו ובטיעוני הצדדים, אני מעדיפה את גירסת עדי התובעת באשר לאופן התרחשות התאונה, דהיינו שזו ארעה לאחר שהסובארו עצר במסלול נסיעתו על מנת לפנות שמאלה, ובאותה העת הגיח מאחורי הסובארו הטנדר, במהירות, ובפגע בסובארו בעוצמה והדף אותה אל עבר הסובארו.

אני דוחה את גירסת הנתבע בעדותו כי קודם לתאונה החל הסובארו בביצוע הפניה שמאלה, ולפתע עצר והחל בנסיעה לאחור באופן מפתיע, שכן גירסה זו, כפי שציינו ב"כ התובעת והמבטחת, הינה "עדות כבושה" וגירסה מאוחרת שלא באה לביטוי בהודעה למבטחת הטנדר ובהודעה למשטרה (הגירסה בכתב התביעה חסרת משמעות בהקשר זה מאחר והיא נסמכת על ההודעה למבטחת). אמנם נכון כי לאורך כל הדרך טען הנתבע כי הסובארו נסע לאחור, אולם בשום גירסה קודמת לא נטען כי אותה נסיעה לאחור היתה לאחר שהסובארו כבר פנה שמאלה ולפתע "נבהל" הנהג בו מהרכב השכור וניסה לחזור אחורה.

כפי שנמסרה גירסת הנתבע בהודעה למבטחת צויין כי: "..רכב שלפני עצר באופן פתאומי והתחיל לחזור אחורה במהירות פגע ברכבי והסתובב רכבו ופגע בעוד רכב שבא ממול..."

תיאור זה עולה בקנה אחד גם עם השרטוט שנכלל בהודעה למבטחת מטעם הנתבעים, בו ניתן לראות בבירור כי הסובארו (המכונה שם הרכב הגנוב) נמצאת במסלול נסיעתה (ונסיעת הטנדר), וזאת בניגוד לתיאור ולשרטוט שצייר הנתבע במהלך עדותו (נ/1) ואשר בהם טען כי הסובארו כבר ביצעה את הפניה שמאלה, אז עצרה והחלה בפתאומיות בנסיעה לאחור, כך שבעת ההתנגשות בין הטנדר לסובארו, האחרון היה בצורה אנכית לכביש.

מעבר להיותה גירסה כבושה, שאין לה ביטוי בגרסאות המוקדמות יותר שנמסרו בסמוך לאחר התאונה, הרי שגירסת הנתבע בעדותו בפני גם אינה מתישבת עם הגיון הדברים ועם הנזקים שנגרמו לרכב התובעת ולטנדר מבחינת היקפם. כפי שניתן להתרשם מחוות הדעת (כאשר חוות הדעת ביחס לנזקים לטנדר הוגשה במהלך הדיון), הנזקים לרכב השכור ולטנדר היו נזקים משמעותיים ביותר (שניהם סביב 35,000 ₪ (לפני מע"מ)), דבר המעיד על כך שהאימפקט בין הסובארו לטנדר היה חזק מאוד, דבר שהביא להדיפת הסובארו אל הרכב השכור בעוצמה. אימפקט כזה לא סביר כי ייגרם כתוצאה מנסיעה לאחור של הסובארו, אשר גם באם נלך לגירסת הנתבע, הרי שמדובר בנסיעה קצרה ביותר לאחור קודם להתנגשות בין הטנדר לסובארו, כך שלא סביר שהסובארו הספיק לפתח מהירות משמעותית.

בנוסף לכך, לא מצאתי כל הגיון בגירסת הנתבע בעדותו לפיה הסובארו החל בפניה שמאלה ולפתע "נבהל" מהרכב השכור שהתקרב, ולכן עצר כשכבר היה במסלול הנגדי והחל לחזור לאחור. מאחר ואין מחלוקת שנהג הסובארו ביקש להגיע לחורשה שמשמאל לכיוון נסיעתו, ומאחר ומדובר בחציית מסלול אחד, איזה הגיון יש בכך שלא ינסה להמשיך ולהשלים את הפניה שכבר החל בה אלא ינסה לחמוק מפגיעת הרכב השכור בדרך של נסיעה לאחור דווקא?

לאור כל האמור לא נותר בי ספק כי גירסת עדי התובעת משקפת בצורה נאמנה יותר את התרחשות התאונה, דהיינו שזו התרחשה כתוצאה מכך שהטנדר, שנסע במהירות גבוהה מדי ביחס לתנאי הכביש (העקלקל), לא הספיק לעצור משהבחין לראשונה בסובארו שעצרה במסלול נסיעתו, ובעת נסיונו לעקוף את הסובארו מצידו הימני, פגע בו בחוזקה והדפו לעבר הרכב השכור.

משכך, גם באם הייתי משוכנעת כי לנהג הסובארו היתה תרומה להתרחשות התאונה (שכן לא ברור בכלל באם מותר לבצע במקום פניה שמאלה), עדיין אין בכך לפטור מאחריות את הנתבע.